בישראל כלל האזרחים מבוטחים בביטוח בריאות המעניק זכאות לשירותים רפואיים בהתאם לחוק ביטוח בריאות הממלכתי. רבים מהאזרחים גם מחזיקים בביטוח כזה או אחר שהמטרה שלו היא להגן על המבוטח בעת גילוי של מחלה, כמו למשל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, ביטוח הפנסיה, ביטוח אבדן כושר עבודה וביטוחי מנהלים למיניהם. הפיצוי שניתן במסגרת כל אחד מהביטוחים האלו הוא נגזרת של השכר, לכן ברוב המקרים הוא אינו מספיק כדי לממן את ההוצאות של שגרת החיים החדשה שאחרי גילוי המחלה. הוצאות משכנתא, חוגים לילדים, קניות, ארנונה, חשמל – כל אלו ממשיכים להתקיים ועל ההוצאות האלו מתווספות עלויות נוספות של טיפולים רפואיים והפסד ימי העבודה של בן או בת הזוג. ביטוח מחלות קשות נועד לגשר על הפער הכלכלי החדש שנוצר, כדי להבטיח שיהיה איך לכסות את ההוצאות שגדלו, לצד צמצום בהכנסות עקב היעדרות מהעבודה.
אם כך אין הכרח בביטוח מחלות קשות, אך ללא ספק מדובר בכיסוי שמעניק בעיקר שקט נפשי השווה את הפרמיה שלו (שאגב, אינה גבוהה בכלל).